יונתן ברנד: מדוע איני יכול לשמור על שתיקה

אבי, הנס ברנד, היה בן 10 כשנמלט מגרמניה על אחת הרכבות האחרונות של הקינדר- טרנספורט לאנגליה ב 0191 . אחותו עזבה זמן מה לפניו. הוא נאלץ לעשות את המסע – לאנגליה לבדו ולהשאיר את הוריו מאחור. הם נרצחו באושוויץ. כמה קרובי משפחה אחרים גם כן נשלחו למחנות ריכוז. רבים חוו ניסויים סדיסטיים על גופם ומרביתם מתו. אחות סבתי הנה הניצולה החיה המבוגרת ביותר ממסע הארורים הידוע לשמצה על הסנט לואיס. כולם חוו טראומה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומאבקיהם השפיעו גם עליי. כנער צעיר לא ממש הבנתי את השואה. ידעתי רק שהיטלר הרג את סבא וסבתא שלי. ידעתי שאנחנו יהודים, ושאבי הוכה כשהיה בגילי רק מפני שהיה יהודי, גם בידי חלק ממוריו. נהגתי לחלום על היותי גיבור מחתרת המציל את כולם לו השואה קרתה שנית. כשהייתי קצת יותר מבוגר, הבחנתי שאבי לא הביע את רגשותיו בגלוי כמו כמה אנשים, ואני זוכר שאמי ניסתה להסביר לי כי בהיותו נער צעיר, הוא למד להסתיר את רגשותיו. הוא למד שרודפיו בגרמניה היו להוטים פחות אם הוא לא הגיב למעשיהם נגדו. כשהייתי נער מתבגר בחיפוש עצמי, הבנתי שהרבה מחוסר הביטחון שלי ניתן היה לייחס ישירות לעובדה שהייתי בנו של ניצול שואה. כעסתי מאוד על הגרמנים בשל מה שהם עשו למשפחתי. כמה מקרובי שנותרו בחיים החליטו להישאר בגרמניה, אז בקרתי שם לא מעט, אולם עדיין טפחתי טינה וזעם כלפי העם הגרמני. אבי שהחל להאמין שישוע הוא המשיח עוד לפני שנולדתי, מצא באמונתו את היכולת לסלוח לנאצים על מה שהם עשו למשפחתנו. כשהייתי בן 22 , הגעתי לאותה אמונה כמו אבי. הבנתי שאלוהים סלח לי על התעלמותי ממנו, ועל ניסיוני להבין את החיים לבדי, ועל הרבה דברים אחרים. עכשיו היה זה תורי לסלוח לאחרים, לרבות הגרמנים. לסלוח להם היה אתגר גדול עבורי, ולא, זה לא קרה בין לילה. זה היה תהליך, אבל אני אסיר תודה על הריפוי שחל. כשאני מבקר בגרמניה היום, איני נושא עוד מרירות זו. סליחה אין פרושה שכחה. זה חשוב לזכור ולהנציח את השואה, כי יותר מדי אנשים מנסים להעמיד פנים שזה לא קרה, או שזה לא היה כל כך גרוע כמו שזה אמנם היה. עלינו לראות נכוחה למה אנו עשויים להפוך כשאנו מתעלמים מאלוהים. העולם צריך ללמוד לקח מהשואה: שחובה עלינו להרים את קולנו למען הצדק. השתיקה של העולם בתקופת השואה הרגה את קרובי משפחתי. באופן דומה, הייתי מבצע את אותו פשע של שתיקה לו לא הזכרתי כי הדרך היחידה לריפוי של הטראומות וייסורי השואה הנה ריצוי עם אלוהים דרך ישוע. ללא המשיח, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי לדמיין, הגורל המצפה לכולנו בסוף חיינו הוא הרבה יותר גרוע ממה שהיה בשואה שאלוהים יסלח לנו אם נשמורזאת לעצמנו.