מדוע אני, גרמניה, אוהבת את העם היהודי

מאת אירמהילד בארנד

נפניתי לשכנתי שהביטה בי בעיניה החומות האדיבות. התחלנו לדבר, וחשתי כאילו הכירה אותי מילדות. הנסי שידרה אהבה אימהית שנתנה לי תחושת ביטחון, בטחתי בה בקלות. היא אמרה לי שהיא כותבת ספרים, ושאחד מהם פורסם בגרמנית. עם זאת, היא לא חשפה את נושא הספר. היא רק אמרה, “קינדאלה, את יכולה להזמין בכל חנות ספרים, יקירה.”

כשחזרתי הביתה לגרמניה, קראתי את הספר שלה, שהתברר כסיפורה האישי, כיצד שרדה את השואה. בכיתי כשקראתי איך הנאצים השליכו את כל משפחתה לתאי הגזים. היא הייתה היחידה ששרדה.

אהבה מתחילה לרוב בגילוי. אנו מגלים מישהו שאנו חשים כלפיו משיכה עמוקה והמעורר בנו מסירות. אהבתי לאחיי ואחיותיי החלה בגילוי. גילוי וכיסא ריק.

בזהירות איזנתי את מגש האוכל בידי, מנסה נואשות למנוע מתוכנו לנטוף על ראשי האנשים היושבים לארוחות צהריים. חדר האוכל של הכנס היה מלא בקולות של מאות משתתפים מכל העולם, משוחחים בשפות שונות, ואני הייתי בין האנשים שחיפשו מקום פנוי.

לבסוף בהקלה זיהיתי אחד, ושקעתי לתוכו בהכרת תודה. כשהנחתי את המגש שבידי, קול של אישה בירך אותי בחמימות בגרמנית, “עכשיו הגיע תורך לאכול.”

נפניתי לשכנתי שהביטה בי בעיניה החומות האדיבות. התחלנו לדבר, וחשתי כאילו הכירה אותי מילדות. הנסי שידרה אהבה אימהית שנתנה לי תחושת ביטחון, בטחתי בה בקלות. היא אמרה לי שהיא כותבת ספרים, ושאחד מהם פורסם בגרמנית. עם זאת, היא לא חשפה את נושא הספר. היא רק אמרה, “קינדאלה, את יכולה להזמין בכל חנות ספרים, יקירה.”

כשחזרתי הביתה לגרמניה, קראתי את הספר שלה, שהתברר כסיפורה האישי, כיצד שרדה את השואה. בכיתי כשקראתי איך הנאצים השליכו את כל משפחתה לתאי הגזים. היא הייתה היחידה ששרדה.

ככל שקראתי, נזכרתי בהתנהגותה האדיבה של האישה שפגשתי בחדר האוכל. איך זה שהחוויות של הנסי  לא הפכו אותה למרירה, נקמנית כלפי רוצחי משפחתה, או אפילו כלפי מישהי כמוני, גרמניה?

הנסי תיארה בספרה אנשים רבים שסיכנו את חייהם כדי להציל אותה. האיש שדאג למקומות מסתור עבורה היה מאמין בישוע, ובשל אהבתו לנבחרי אלוהים, הוא היה מוכן לשאת בתוצאות של מעשיו. בסופו של דבר, אהבתו ליהודים עלתה לו בחייו. כשהנאצים גילו את תפקידו בהסתרת יהודים, הם ירו בו.

חברתי ראתה את אהבת ישוע בחייו של האיש הזה. בגלל ההקרבה שלו, היא החלה לקרוא בתנ”ך ולמדה כי ישוע היה המשיח המובטח, ושהוא מסר את חייו גם עבורה.

דרך גילוי אהבתו המדהימה של ישוע עבורה, הנסי הצליחה לשחרר את המרירות כלפי הגרמנים. אותה אהבה נתנה לה את הכוח לסלוח לנאצים על מה שהם עשו לה ולמשפחתה.

הסיפור של הנסי הדהים אותי, ולא יכולתי להוציא אותו מהראש. כבר האמנתי שישוע היה בן האלוהים, ושהוא יהודי. עכשיו הבנתי פתאום דרך ישוע, המשיח היהודי, שיש לי מקום במשפחה היהודית. הייתי, למעשה, חברת משפחה מאומצת.

הנח לי להסביר. האיגרת אל הרומיים מתארת את העם היהודי כשורש והענפים של עץ זית. בפנותו לגויים המאמינים בישוע, שאול כתב:

.. וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, אֲזַי אַל תִּתְנַשֵֹא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ (רומ’ יא:17, 18).

אלוהים מרכיב את הגויים המאמינים בישוע, המשיח היהודי, לעץ הזית, וענפים מורכבים אלה גדלים יחד עם הענפים הטבעיים של העץ. השורשים ולשד העץ תומכים בענפים המורכבים, והם מזדהים עם העץ.

אז החיבור שחשתי להנסי היה טבעי לחלוטין. עם זאת, גם אני חשתי צורך לסלוח. הייתי רדופה בידי המורשת שלי כגרמניה. מטורף מהעם שלי השמיד מיליוני אנשים שאלוהים כינה אותם בבת עינו. היטלר איים להשמיד את שורש העץ. כיצד אוכל להתנצל על ההיסטוריה הגרמנית שלי? האם לא היה עלי לחוש אשמה?

שבתי בחזרה לעמודי הכתובים. הבנתי כי רק ישוע יוכל להעניק את הסליחה לה נזקקתי. בחייה של חברתי החדשה הנפלאה, הוא שחרר את נהרות האהבה, והוא שחרר אותם גם בי כמו כן. בשל סליחת ישוע על כל חטאינו, אני, גרמניה והנסי היהודייה, היינו  מלוכדות עתה יחד באהבתו. אנחנו שייכות זו לזו היא אינה מפסיקה להיות יהודייה, ואני איני חדלה להיות גרמניה, אנו חולקת קשר, שבמובן מסוים, הופך אותנו לאחיות.

גיליתי כי נכון לי לגמרי לאהוב את אחיי היהודים. כפי שהבין האיש שהציל את הנסי, אלוהים אוהב את עמו הנבחר. וכן גם עלי. בברית החדשה נאמר בבירור שאלוהים ימלא את כל הבטחותיו ליהודים. כגויה, אני מודה לאלוהים על היהודים, דרכם ישוע המשיח נולד, ודרכם ירשתי מערכת יחסים עם אלוהי אברהם, יצחק ויעקב.

כמאמינה גרמניה בישוע, אני אוהבת את העם היהודי על שהעניקו לי מקום בעץ הזית, ושנתנו לי כיסא ריק לידם.